הגוף לא מבקש תיקון. הוא מבקש נוכחות.
אנחנו חיים בתרבות שממהרת לתקן.
אם משהו לא עובד, מתקנים.
אם יש כאב, משתיקים.
אם יש קושי, מתגברים.
אם יש רגש, מנתחים אותו.
אבל הגוף לא עובד כך.
הגוף לא כואב סתם.
הוא מדבר. דרך תחושות

תרבות של הסחות דעת

התרבות המערבית שלנו רועשת:
מסכים
התראות
חדשות
יעדים
מטרות
השגים
תחרות עם עצמי ומול אחרים
אנחנו מגורים כמעט בכל רגע נתון
לא לימדו אותנו בבית הספר איך להקשיב לנשימה ולא איך להרפות את הנשימה.
ידעתם שאנשים יודעים לשאוף אוויר פנימה, אך לא יודעים לנשוף ולהרפות?
(הנשיפה החוצה מרפה את הגוף)
הסרעפת נשארת סגורה
כלוב צלעות זז בקטנה
איברים פנימיים המחוברים לסרעפת בחוסר תנועה, תנועה שחיונית לצירי התנועה ולבריאות איברים אלו.

לא לימדו אותנו לזהות מתח בשרירים ולשחרר אותו
לא לימדו אותנו להבין מתי אנחנו מוצפים רגשית
מה לעשות עם הכעס והזעם כשמתעורר ואיך להפוך אותו למשאב ליצירה, ולא להרס, נפרדות והמנעות.

כעס הוא תדר אנרגטי שגורם להפעלת מערכת העצבים הסימפתטית Fight or Flight. לטווח הקצר הכל טוב,
אך כשמערכת זו עובדת ללא הרף לטווח הארוך ומשחררת לגוף את הורמוני הסטרס, הם אלו שמחלישים את מערכת החיסון ויוצרים בעיות בכדוריות הדם, כלי הדם ובאיברים חיוניים.

לא לימדו אותנו מה הגוף צריך כשהוא מתכווץ.

לימדו אותנו לחשוב
להצליח
להשיג
להוכיח
אבל לא לימדו אותנו להיות בחברות עם עצמנו

כשהגוף כואב, אנחנו ממהרים החוצה לבקש עזרה

כאשר מופיע כאב בגוף, רובנו מיד פונים החוצה:
רופא. בדיקה. אבחנה. מרשם.
הרפואה הקונבנציונלית לקחה על עצמה את סמכות הידע על הגוף.
ואכן, היא מצילה חיים, מטפלת במצבי חירום ומבצעת ניסים.
אבל במקביל, איבדנו את האמון ביכולת שלנו להקשיב. איבדנו את הקשר המופלא עם הגוף שלנו להבין אותו, לדעת אותו, לגעת בו לטפל בו.

אנחנו מחכים ומצפים שמישהו אחר יסביר לנו מה קורה בתוכנו.
כאילו הגוף הוא חפץ זר שדורש תיקון טכני.
וכך הכאב הופך לבעיה שצריך לפתור.
במקום מסר שצריך לפגוש.

אנחנו והגוף זו מערכת יחסים לכל דבר
איך יודעים זאת?
כי ניתן לדבר עליו: הגוף שלי יפה, הגוף שלי שמן, אני מאוכזבת מהגוף שלי, אני כועסת עליו וכו..

הגוף לא נגדנו
רוב הכאבים הכרוניים אינם תקלה.
הם הסתגלות.
מערכת עצבים דרוכה
במשך שנים.
שרירים שמחזיקים עומס
רגשי לא מדובר.
נשימה שטחית שנועדה
להגן.
לסת נעולה.
בטן מכווצת.
לב שמתקשה להיפתח.
זו לא תקלה.
זו אסטרטגיית הישרדות.
הגוף לא מבקש שתתקנו אותו.
הוא מבקש שתראו אותו.

תרבות של שליטה וכוח

אנחנו חיים בחברה שמקדמת שליטה.
כוח.
תפקוד.
איפוק רגשי.
הראש עובד שעות נוספות.
האגו רוצה להיות צודק.
מערכת העצבים פועלת כאילו כל יום הוא מרוץ.
ואנחנו מתרגלים לזה
וכך אנחנו מתרחקים מהחוכמה הפשוטה של הגוף:
האטה.
תחושה.
קצב.
וויסות.
נשימה פתוחה.

מהי נוכחות?

נוכחות היא לא טכניקה.
היא מערכת יחסים.
נוכחות היא:
לשים יד על אזור כואב בלי למהר לשנות אותו
להקשיב לנשימה בלי לנסות לשפר אותה
לשאול “מה אני צריך?” ולהסכים להקשיב לתשובה
להרגיש רגש בלי לנתח אותו
להיות עם הכאב
להיות עם הכעס, לבכות
להיות עם האכזבה מעצמנו, מאנשים, מהחיים
להיות בנוכחות לכל רגש שעולה
ולא לנסות לדחוק אותו לשום מקום

נוכחות היא להפסיק להילחם.

כשאנחנו מפסיקים להילחם
משהו בגוף מתחיל להתרכך,
ריכוך מאפשר תנועה
שחרור

ריפוי קורה כשאנחנו מאפשרים לעצמנו להיות עם עצמנו

הריפוי האמיתי לא מתחיל בכדור.
הוא מתחיל בקשר.
קשר בין האדם לבין הגוף שלו.
קשר בין תחושה לרגש.
קשר בין נשימה למרחב.
כאשר אנחנו לומדים להקשיב
הגוף מפסיק לצעוק.
כאשר אנחנו נוכחים
הכאב משנה איכות.
לא תמיד הוא נעלם מיד.
אבל הוא מפסיק להיות אויב.
הגוף לא מבקש תיקון.
הוא מבקש נוכחות.
וכשאנחנו מסכימים להיות איתו,
אנחנו מגלים שהוא מעולם לא היה מקולקל.
רק בודד.

ואם הגעתם עד לכאן…

אולי משהו בגוף שלכם זיהה את עצמו במילים האלה.

אולי אתם כבר יודעים שהכאב לא באמת מבקש תיקון —

הוא מבקש הקשבה.

אבל להקשיב לגוף זו מיומנות.

וזה לא משהו שלימדו אותנו.

לכן נולדה סדנת

“מקשיבים לגוף”

מרחב שבו אנחנו עוצרים את הרעש,

מורידים את הדריכות,

ומתחילים ללמוד שפה אחרת

השפה של התחושה.

בסדנה נלמד:

* איך לזהות עומס לפני שהוא הופך לכאב

* איך להשתמש במגע פשוט כדי לווסת מערכת עצבים דרוכה

* טכניקות עיסוי מגוונות לטיפול בבית בעומסים וכאבים

* איך להבדיל בין כאב שדורש מנוחה לכאב שמבקש תנועה.

* ואיך לבנות מערכת יחסים חדשה עם הגוף

זו לא סדנה של תיקון.

זו סדנה של חיבור.

ולמי שמבקש להעמיק…

לאחר סדנת הבסיס, נפתח שער לסדרת 6

סדנאות עיסוי להעמקה

תהליך מדורג שבו אנחנו צוללים עמוק יותר אל תוך הגוף:

* עבודה עם נשימה ואגן

* קריאה דרך מגע של רקמות ומתח רגשי

* ויסות מתקדם של מערכת העצבים דרך טכניקות עיסוי 

* הבנה אינטגרטיבית של גוף־רגש־תנועה

* פיתוח הקשבה אינטואיטיבית דרך הידיים

זה לא קורס טכני.

זו דרך.

דרך לפגוש את עצמך דרך הגוף.

דרך ללמוד לגעת — בעצמכם ובאחרים — מתוך דיוק, ביטחון ונוכחות.

אם אתם מרגישה שהגיע הזמן

להפסיק להילחם בגוף

ולהתחיל להקשיב לו,

אני מזמינה אותכם להצטרף,

ולתאם סדנת עיסוי זוגית "מקשיבים לגוף" בווטזאפ:

0542178911 אביגיל