כמטפלת בעיסוי רפואי ושיקום תנועה, אני פוגשת מדי שבוע אנשים שמגיעים לקליניקה עם כאבים חוזרים באזורים מוכרים:

* חוליות עמוד השדרה הצוואריות או התחתונות. הידועות:

צוואריות, צרביקלי: C5,C6,C7 עם חיבור ל T1

מותניות, לומבר: L4–L5 עם חיבור ל-S1

* ברכיים

* קרסוליים

* שורש כף היד או מפרקי האצבעות

רבים חיים "בשלום" עם הכאב לאורך חודשים ואף שנים עד שהוא מחמיר ורק כשהכאב הופך עיקש, חותך או מעיר משינה פתאום מגיעה הבהלה.

מדהים לגלות שוב ושוב כמה מעט ידע פשוט יכול לעשות שינוי גדול כדי להבין מאיפה הכאב נובע ולמה הוא התחיל בכלל (כן, לעיתים קרובות זו תוצאה של אורח החיים שלנו, בלי שאנו מודעים לתנועות והמנחים שיוצרים זאת), ואיך אפשר לטפל בו לא רק כדי להקל, אלא כדי להעלים אותו – לצמיתות. ובאהבה לגוף.

זכרו: לא לימדו אותנו בבית הספר (לא ברור מדוע) על הגוף שלנו: לא איך הוא באמת פועל, ולא איך הוא מנסה לדבר איתנו בכל פעם שמשהו בתוכו מבקש תיקון, הקשבה או שינוי. הכאב הוא לעיתים קרובות לא "בעיה", אלא מסר חשוב מהגוף שדורש שנעצור, נתבונן, נבין ונפעל במודעות ובחמלה.

במאמר הזה נפריך מיתוסים מוכרים על כאב, נבין מהי באמת דלקת כרונית בהקשר האורתופדי, ונכיר דרכי טיפול טבעיות, זמינות ומותאמות שמחברות את האדם לעצמו, ומחזירות לגוף את היכולת לרפא.

🔥 מה זו דלקתיות כרונית בהקשר האורתופדי?

כשאנחנו שומעים את המילה "דלקת", רבים מאיתנו חושבים על חום, אודם, נפיחות או כאב חד כמו בדלקת גרון או דלקת בדרכי השתן. אך בעולם האורתופדי, המושג "דלקת" מתייחס לתהליך אחר לגמרי ולעיתים קרובות גם שקט ועמוק יותר. הכאבים שאתם מרגישים, זו הדלקת.

❗ דלקת אורתופדית ≠ דלקת חיידקית או ויראלית

דלקת כתוצאה מבעיה או חוסר איזון במערכת השלד-שריר כמו בלט דיסק, פריצת דיסק, עומס מפרקי או תנועתיות יתר – אינה תוצאה של חדירת מזהם (כמו חיידק או וירוס), אלא תגובה טבעית, תהליך ריפוי של הגוף לנזק או עומס יתר באזור מסויים.

למעשה, זו המערכת החיסונית שמגיבה לנזק מבני כאשר יש מגע, חיכוך, לחץ או כיווץ בין רקמות שונות (כמו דיסק לחוץ בין חוליות, דיסק שהתחיל לזוז אחורה או הצידה ונוגע בשורש העצב או בשק העוטף את חוט השדרה, רצועה שנמשכת יתר על המידה, או גיד שמתוח שוב ושוב, נקע) – הגוף מפעיל מנגנון דלקתי שמטרתו להגן, לייצב ולהתחיל תהליך ריפוי.

במילים פשוטות:

דלקת היא לא "האויב", היא איתות של הגוף שמשהו דורש תשומת לב. אולי בתקופה כאשר האדם אינו מקשיב לעצמו או לגופו?

🔥 מה הגורמים העיקריים לדלקת אורתופדית?

1. עומס יתר ותנועה לא מאוזנת

• תנועות חוזרות ונשנות בעבודה או בספורט
• מנחי ישיבה נפולים על כיסא או ספה מול מסך או טלויזיה
• ישיבה מרובה עם ראש קדימה ללא השענות אחורה
• הורדת ראש לכיוון הנייד
• ישיבה לא מאוזנת על כיסא מול מסך במשחקי מחשב (ילדים בני 13 כבר עם עקמות)
• חוסר תזוזה של השרירים לאורך זמן
• עבודה לא מותאמת בחדר כושר
• פמפום של השרירים בפעילות ספורטיבית מעצימה ובחדר כושר, ללא זמן הרפיה ושחרור לאחר מכן
• יציבה לקויה או הליכה לא מאוזנת
• חוסר איזון שרירי שגורם ללחץ על מפרק או רצועה מסויימת

2. פציעות טראומטיות

• חבלה ישירה, נפילה, נקעים או קרעים בגידים
• פציעות בבית הם תמיד קשות – שימו לב לאנשים מבוגרים
• שברים או דחיסות של חוליות
• הידללות עצם
• שברי מאמץ במהלך השירות הצבאי שיכולים לגרום בהמשך לבעיות בברכיים וגב תחתון
• עבודה לא מותאמת בחדר כושר ופציעה בחוליות – שימו לב לבני נוער שמנסים להרשים ולהתחרות אחד עם השני.

3. בלאי טבעי של המפרקים

• ניוון והסתיידות אצל אנשים מבוגרים, צמצום המרווח הבין חוליתי עקב גיל. לדוגמה: אוסטיאוארתריטיס
• שחיקת סחוס בין עצמות

4. מחלות אוטואימוניות ודלקתיות

• ראומטואיד ארתריטיס (RA)
• זאבת (לופוס)
• דלקת חוליות מקשחת (AS)

5. זיהומים

• חיידקים שחודרים למפרק או לרקמה רכה
• לעיתים בעקבות ניתוח או פציעה פתוחה

6. תזונה דלקתית וחוסר בשינה

• סוכר, מוצרי קמח לבן גלוטן תעשייתי, שמנים מעובדים, חומרי טעם וריח, מקשיחים – מחמירים תגובה דלקתית
• שינה לא איכותית מעלה קורטיזול ומעכבת תהליכי ריפוי

7. לחץ נפשי ממושך

• סטרס כרוני מפעיל את מערכת העצבים הסימפטטית וההורמונים שהיא משחררת, שמגבירים את רמות הדלקתיות בגוף
• עלול להשפיע גם על טונוס השרירים והכאבים הכרוניים

🌀 איך נראית דלקת כרונית?

כשאותו גירוי חוזר שוב ושוב עקב יציבה לקויה – פלטפוס או פס קווס קשת גבוהה, עומס מכני, תנועה לא מאוזנת שלוחצת או חוסר בתנועה – המערכת הדלקתית פועלת באופן כרוני ומתמשך, מבלי שהרקמות מקבלות את הזמן או התנאים להחלים.

ניתן לראות מטופלים המגיעים לקליניקה עם תלונה על כאב בצוואר או בגב אך יושבים בצורת סימן שאלה, בעודם מדברים על הכאב ולא מבינים שעצם הישיבה שלהם בצuרה זו מונעת תהליך ריפוי של המקום, ויש עוד דוגמאות רבות.

הסימפטומים האופייניים:

• כאב עמום ומתמשך באותו אזור
• תחושת "נפיחות פנימית" או נוקשות בוקר, שמתפוגגת, או לא במהלך היום
• חום מקומי קל או רגישות במגע
• תחושת עייפות כללית או ירידה בתפקוד הכללי, תחושת מאמץ

דלקת כרונית אינה "רעשנית" כמו דלקת חדה אך היא שוחקת את הגוף לאט, מתחת לפני השטח.

🦴 דוגמה נפוצה: בלט דיסק ודלקת עצבית

1. כאשר דיסק בין-חולייתי בולט מעט החוצה ולוחץ על שורש עצב, נוצר מגע מתמשך בין רקמות שלא אמורות להתחכך.

2. העצב מאותת כאב

3. השרירים בסביבה מתכווצים כהגנה

4. כלי הדם מתקשים להזרים דם וחמצן

5. נוצר תהליך דלקתי מקומי שמחריף את הרגישות

6. לעיתים מופיע גם כאב מוקרן, נמלול או שריפה

זהו מנגנון טבעי, אך כשהוא מתמשך ולא מטופל הוא הופך לבעיה כרונית שמקשה על תפקוד, שינה ותנועה. זה מתיש את הגוף ומערכת העצבים, מערכת החיסון, מערכת ההורמונלית ויכול להוביל לתחושת חוסר אמון בגוף וכעס עליו. (כן, אנחנו במערכת יחסים עם הגוף שלנו, מאז שנולדנו) ואין לנו גוף נוסף. זה מה יש חברים, אבל זה גם סוד הריפוי.

🔬 ממה מורכבת הדלקת?

דלקת אורתופדית היא לא רק "כאב מקומי", אלא מערכת שלמה של חומרים, תאים ואנרגיה – שמטרתה לרפא. אבל כשיש גירוי מתמשך הדלקת הופכת ממנגנון ריפוי למקור סבל כרוני. דלקתיות כרונית בגוף (inflammation) היא שורש להרבה מצבים פיזיים ורגשיים: כאבים, עייפות, חרדה, בעיות עיכול, ואף מחלות כרוניות כמו סוכרת, דלקות פרקים, דיכאון ועוד.

כאשר הגוף מזהה פציעה, עומס יתר או גירוי מתמשך (חיכוך) הוא מפעיל מנגנון דלקתי, שמורכב מהמרכיבים הבאים:

🩸 1. נוזל בין-רקמתי

זהו נוזל סמיך שמצטבר ברקמה ומכיל:

• פלזמה – החלק הנוזלי של הדם, מועשר בחלבונים
• פיברין – חלבון שיוצר רשת לאיחוי ותיקון הרקמה
• אנזימים מפרקים – שמנקים תאים מתים ופסולת תאית

🧬 2. תאי מערכת החיסון

מגיעים לאזור המודלק כדי "לסדר את הבלגן":

• לימפוציטים – תאי דם לבנים שאחראים לזיהוי ונטרול "איום"
• נויטרופילים – תאים שמבצעים "בליעה" של פסולת ותאים פגועים
• מאקרופאג'ים – תאי ניקוי ואיתות, מפרישים חומרים שמכוונים את התגובה הדלקתית

🧪 3. חומרים מתווכי דלקת ("ציטוקינים", פרוסטגלנדינים)

• הורמונים כימיים קטנים שמפעילים, מחריפים או מפחיתים את התגובה הדלקתית:
• פרוסטגלנדינים – מגבירים כאב, נפיחות וחום מקומי
• היסטמין – מעלה חדירות של כלי הדם ומוביל לנפיחות
• ציטוקינים – "שליחים" שמעודדים את התהליך הדלקתי או מבקרים אותו

🧯 4. כלי דם מורחבים

בזמן דלקת, כלי הדם באזור מתרחבים (ואף "דולפים") כדי לאפשר מעבר של תאים ונוזלים – מה שיוצר נפיחות וחום מקומי.

🧩 אז מה אנחנו מרגישים?

הדלקת מורגשת כ:

• כאב (עקב לחץ על קצות עצבים + שחרור פרוסטגלנדינים)
• נפיחות (עקב הצטברות נוזלים ודליפת כלי דם)
• חום מקומי (עלייה בזרימת הדם)
• נוקשות בתנועה (עקב תגובת השרירים מסביב)

אם הבנו שדלקת אורתופדית היא לא מחלה זיהומית אלא תגובת ריפוי של הגוף לעומס, חיכוך או כיווץ מתמשך בין רקמות, או חוליות, המשמעות היא שהדרך להבראה אינה "לכבות את האש" באופן מלאכותי עם כדורים וזריקות, כי הדלקת היא הסימפטום, לא הבעיה עצמה. לכן, גם אם נעזרים באמצעים חיצוניים חשוב לטפל ידנית באזור כדי לנסות לרווח את מה שהצטמצם ולהכניס דם וחמצן למקום

החדשות הטובות? יש לנו הרבה כלים טבעיים, זמינים ועמוקים להשפיע על תהליך הדלקת דרך תזונה, תנועה, נשימה ומודעות שתומכים בגוף להיכנס למצב של ריפוי אמיתי. וזה פשוט וקל ליישום. אבל רגע, האם הקושי האמיתי זה שינוי הרגלים ויציאה ממקום הנוחות?

🌿 איך מפחיתים דלקתיות בגוף?

1. תנועה חכמה מודעת – לא להימנע, אלא לשנות

דלקת כרונית לא נרפאת ממנוחה מלאה, אלא מתנועה ממוקדת, עדינה ומתואמת לגוף שלכם. כשהרקמות לא זזות, גם הדם, הלימפה וחומרי התיקון לא זורמים.

מה עוזר:

• הליכה יומית כ 30 דקות בקצב קל עד בינוני משפרת זרימת דם, מפחיתה עומס מפרקי
• תנועה מודעת, עוקפת שכל, כזו שמפעילה את מערכת העצבים הפארא-סימפטטית ומחזירה את הגוף לשקט שלו (בעיקר לאזורים נוקשים כמו גב תחתון, ירך, צוואר)
• פלדנקרייז או יוגה עדינה – תנועה עוקפת שכל, חוקרת ומעגלית, ללא כוח, שעוזרת למערכת העצבים "לכייל" את תגובת הכאב. תנועה חופשית מודעת כמו גאגא – מאזנים בין פעילות להרפיה. י
• חיזוק שרירים תומכים (בטן תחתונה, עכוזים, שרירי ליבה) – מפחית עומס ישיר מהמפרקים.

המפתח: להימנע מתנועה כואבת או חד-כיוונית, אך לא להימנע מתנועה בכלל.
הכאב הוא לא "אויב", אלא מצפן – והוא יכוון אותך למה נכון לגוף.

2. מגע טיפולי – לחזור לתקשורת עם הרקמות

המגע משפיע על מערכת העצבים בדיוק כמו תרופה. הוא מעביר את הגוף ממצב של דריכות ("ברח או הילחם") למצב של הרפיה ("נוח והברא").

מה מועיל במיוחד במצב של דלקתיות כרונית:

• עיסוי רפואי משולב – שחרור בצורה עדינה כטיפול עוקף שכל, עובד על שחרור רקמות רכות, שחרור מתח במפרקים, שיפור זרימת דם ולימפה, הפחתת מתח שרירי מסביב לאזור הפגוע ומאזורים מפצים. העיסוי מפעיל את המערכת הפארא-סימפטטית וההורמונים שלה – המחזירים את הגוף לשקט. כאשר מערכת העצבים רגועה – הדלקת יורדת בגוף משמעותית!
• טכניקות מגע כמו טווינה, שיאצו, רפלקסולוגיה – מאזנות אנרגטית, מעוררות את זרימת הצ’י ומחזקות את כוחות הריפוי הטבעיים.

האפקט של מגע טוב הוא לא רק מקומי – הוא מייצב את מערכת העצבים כולה, מפעיל את מערכת העצבים הפארא-סימפטטית וכאשר מערכת העצבים רגועה, הדלקת יורדת.

3. תזונה אנטי-דלקתית הבסיס לריפוי – "לכבות את האש מבפנים".

התזונה משפיעה ישירות על רמות הדלקת בגוף – מה שאנחנו אוכלים או לא אוכלים יכול להחריף כאב או לרפא אותו בעדינות. מזונות מסוימים מעודדים דלקת, ואחרים מכבים אותה כמו מים על אש.

✅ זכרו, שם המשחק – יחסים טובים ואוהבים עם הגוף. אני מעניקה לגוף אוכל "חי" עם תדר אנרגטי גבוה – אני מעניקה לעצמי אהבה ללא תנאי.

✅ מה תומך בגוף: מזון "חי" עם תדר אנרגטי גבוה – טבעי כפי שמגיע מכדור הארץ.

• ירקות ירוקים, קטניות, דגים שומניים (סלמון, מקרל, סרדינים – עשירים באומגה)
• שמן זית, זרעים, אגוזים לא קלויים, אבוקדו
• תבלינים אנטי-דלקתיים: כורכום, ג’ינג’ר, קינמון, מים עם לימון על הבוקר
• מים! – שתייה מרובה מנקה את הדם ומסייעת לפינוי רעלים
• פירות יער: אוכמניות, פטל, דובדבנים – עשירים בנוגדי חמצון
• פחמימות מורכבות, המומלצים: קטניות – עדשים שחורות, ירוקות, אדומות, חומוס, עדשים, גריסי פנינה, מש. רצוי להנביט כדי שלא ינפח, לא יעשה גזים ואז הזרעים מלאים בויטמינים ומינרלים. מאוד פשוט להנביט: שיטת ה- 8,8 – שמונה שעות במים, שמונה שעות בלי מים. במדינה חמה כמו שלנו לאחר 16 שעות תראו עלעל חמוד יוצא.

❌ מה להפחית משמעותית:

• מזון "מת" מעובד – מוצרי חיטה (במיוחד הקמח הלבן) וסוכרים מעובדים
• חלב פרה ומוצריו
• מזון מתועש/שומנים מוקשים/מאכלים קפואים מוכנים (סנפרוסט ירקות קפואים נחשב טרי וטוב)
• חטיפים, שתייה מתוקה, קפה בכמות מופרזת
• בשר מעובד (נקניקים, המבורגרים קנויים, פאסט פוד)
• שמנים תעשייתיים – קנולה, סויה, תירס

בתקופות של סטרס גופני או רגשי דווקא אז חשוב לאכול כאילו הגוף שלך זקוק לריפוי, לא מזון מהיר להרגעה רגעית. תזונה בריאה היא מסר לגוף, לעצבים, לרקמות. "אני שומר עליך, אתה בידים טובות"

4. רגש, נשימה ומערכת העצבים

הדלקת לא תמיד מתחילה בגוף לעיתים היא תוצאה של לחץ נפשי, סטרס, תקופה מתוחה שהפכה למתח שרירי שהפך לחסימה מכנית שהפכה לדלקת. כלומר: כאב כרוני = מסר רגשי שלא קיבל מענה.

רגשות כמו כעס, פחדים, טראומה, חרדה או עלבון שמודחקים מפעילים את מערכת העצבים הסימפטטית (הילחם או ברח), גורמים לשחרור הורמונים מעודדי דלקת ולגוף לפעול במצב הישרדות כרוני. הדרך לריפוי היא הקשבה לרגשות העולים וביטוי של רגשות אלו! אחרת זה נתקע ברקמות, במפרקים, בעצמות, באיברים, כל אחד והנטיה אצלו או אצלה. איזה רגש כל אזור מייצג? בפוסט נפרד.

תרגלו:

• נשימות סרעפתיות עמוקות דרך האף. נשימה לשיפולי הבטן מאטות את קצב הלב ומפעילות את המערכת העצבית הפרא-סימפתטית – מה שמפחית דלקתיות באופן עקיף.
• הפסקות קצרות במהלך העבודה, שבו עם עינים עצומות, הקשיבו לנשימותף לגוף. קיפצו 10-20 שניות במקום כדי לנער את השרירים ומחזור הדם. שחו אחורה על הכיסא כדי לפתוח את הסרעפת ולהאריך את שרירי בית החזה הפקטוראליס ( מג'ור ומינור).
• כתיבה, שיחה עם מטפל רגשי או פסיכולוג או טיפולי מגע שמשחררים רגשות כלואים
• כשהנפש משתחררת השרירים נרפים, זרימת הדם משתפרת – והדלקת יורדת. וזה פועל גם בכיוון ההפוך – טיפולי מגע כמו עיסוי פועל גם על ההבטים הרגשיים, כמו שחרור שליטה או צורך בשליטה, עבודה עם חוסר בוודאות, שחרור מנגנוני פעולה אוטומטים, שחרור מחשבות, תרגול ראש שקט חסר מחשבות, התמסרות לטיפול, למטל, ליצירת יחסים אמון וקרבה לגוף.
• הרפיה יומית מודעת (מדיטציה, דמיון מודרך, שהייה בטבע) עוזרת להוריד רמות קורטיזול – הורמון שמגביר דלקת כשהוא מופרש ברמה כרונית! שייך למערכת העצבים הסימפטטית – ברח או הילחם. בתרבות שלנו מופעלת רוב שעות היום ופשוט התרגלנו לחיות עם זה.

5. שינה עמוקה ואיכותית – חשוב!

• בשינה הגוף מפרק עודפי קורטיזול, בונה רקמות חדשות ומאזן את המערכת החיסונית.
• כבו מסכים כשעה לפני שינה. שימו גבולות לילדים ובני נוער, גם בחופש הגדול.
• שמרו על חושך מוחלט
• הרגלי שינה קבועים – ללכת לישון באותה שעה

💡 טיפ זהב יומיומי:

התחילו את הבוקר עם כוס מים חמימים עם לימון וכורכום וריקוד איטי של 2-5 דקות, תשומת לב לתנועות מעגליות, לתנועת המפרקים, לנשימה מודעת – שאיפה נשיפה – ואיתות לגוף להתחיל מחדש.

לסיכום:

דלקת כרונית היא לא אויב היא נורת אזהרה עם כוונה לריפוי. הגוף לא בוגד בנו הוא מבקש שנקשיב.

המסע לריפוי דלקת עובר דרך מודעות והקשבה לגוף, להרגלים האוטומטיים בהם אנו מניעים את הגוף. תנועה עדינה, מגע נוכח, תזונה אוהבת, ונשימה שמחזירה אותנו פנימה.

באהבה ונוכחות

אביגיל