התנועה הפנימית בגוף –
תנועה חיה, רכה ומתמשכת
זו המבקשת להימתח, להתכווץ, להתרחב ולהתכנס. תנועה השואפת לחיבור פנימי, להזמנה הדדית בין האיברים, לסינכרון מושלם, מעודן ומלא חיות.

מרחב התנועה שבתוך הגוף –
הוא המאפשר לכל איבר לנוע בחופשיות,
כאילו היה חלק ממחול אינטימי עם יתר האיברים.
הלב, הכבד, הלבלב, הריאות, הכליות, שלפוחית השתן, הטחול, טבעות המעיים, כולם פועמים יחד בשיח מתמשך. כל איבר מקשיב לאחר, מגיב, יוזם, נענה. זוהי דינמיקה הרמונית של חיים.

בעת מתן עיסוי אני מתבוננת בגוף דרך הידיים, מקשיבה ללחישותיו, מעמיקה אל המרחבים הפנימיים האין סופים ומוצאת את המקומות הנוקשים והדחוסים – שם נמצא ברוב הפעמים את הכאב, הפיזי או הרגשי, המבקש להשתחרר, להרפות. להתחיל לנוע ולהתפוגג.
גם לכאב יש צורך בשחרור.

בתרגול עצמי בעיניים עצומות,
אנו פוקחים עין פנורמית פנימית מתבוננת.
לומדים לנוע בתוך מרחבי הגוף דרך שערים, מעל גשרים. גולשים ברכות בין רקמות, נוגעים במפרקים מבפנים, מחליקים מתחת לרצועות, נכנסים לסחרור הקל של הקיבה, עומדים על קצה הלשון ומתבוננים החוצה. מהמעמקים פנימה, החוצה, ובחזרה.

זהו מסע של הקשבה לתנועה הפנימית בגוף המקיימת את כל היש.
תרגול המאפשר לנו לראות את הגוף מבפנים,
להבין את שפתו, את הסימנים שהוא שולח,
ובהתאם לפעול:
להרפות מה שמבקש שחרור
לחזק את מה שנחלש
לאכול אוכל חי ומיטיב
לעשות טוב, למען עצמנו

תרגול אישי: מסע אל האיברים

משך התרגול: 12–20 דקות
מומלץ לבצע בשכיבה נוחה או בישיבה תומכת,
בעיניים עצומות. אפשר לשים מוזיקה שקטה
או להיות בשקט מוחלט.

1. קרקוע והתכנסות (2 דק')

שכבו או שבו בנוחות.
עצמו עיניים.
הרגישו את הגוף מונח על הקרקע.
שימו לב למגע של הגב, האגן, הרגליים,
כפות הרגליים עם המשטח.

התחילו לנשום באיטיות, נשימה דרך האף,
נשיפה רכה מהפה.
הזמינו את עצמכם להגיע.
להסכים להיות כאן.
לומר בלב: "אני כאן. אני נוכח/ת בגוף שלי."

2. פתיחת מרחב הנשימה (3 דק')

הניחו יד אחת על בית החזה ויד שנייה על שיפולי הבטן.
שימו לב לתנועת הידיים עם כל נשימה.
הזמינו את הגוף להתרחב עם כל שאיפה.
הרגישו את התנועה מבפנים כיצד הריאות מתמלאות, הסרעפת נעה, הצלעות מתרחקות אחת מהשניה, האיברים זזים מעט, מפנים מקום זה לזה.

אמרו בלב:
"אני מאפשר/ת לנשימה להוביל אותי פנימה."

3. מסע בין האיברים (6–10 דק')

דמיינו שאתם גולשים פנימה, דרך שער קטן בטבור –
צ'אקרת מקלעת השמש

עברו ברכות דרך הקיבה. שימו לב אם היא שקטה או פעילה, רכה, נוקשה או מכווצת. הסתכלו למעלה ותראו את שריר הסרעפת כמו מצנח גדול מעליכם.

המשיכו ללבלב, מאחורי הקיבה, בצד שמאל. דמיינו אותו כניצוץ של אינטואיציה עדינה.

גלשו לעבר הכבד, רובו ממוקם מצד ימין, שימו לב למשקלו, לקצב שלו. גלשו מטה על צינור והגיעו לכיס המרה. תראו את כל האזור צבוע בצבע ירקרק, צבעי מיצי המרה.

עלו מעלה דרך פתח בסרעפת ועצרו בלב. הקשיבו לפעימות. איך הלב מרגיש? מה התחושה שעולה.. נשמו עמוק ולאט לבטן.

המשיכו לריאות, תנו להן להתרחב, להיפתח, להתרוקן. תנו לעצמכם לגלוש על מולקולת חמצן ולהסתחרר בתוך נאדיות הריאה עד שתגיעו למעמקי הריאות

משם קפצו ועברו לטחול מצד שמאל, האם יש שם תחושת תמיכה? שייכות?

גלשו אל הכליות, מקדש השקט והחוכמה הפנימית.

עברו דרך שלפוחית השתן וטבעות המעיים, מקומות של עיכול, שחרור ועיבוד.

בכל איבר עצרו, שימו לב לתחושות שעולות חלקן טובות או פחות, תנו להן להיות, לצבעים, לדימויים שעולים.
אפשר לשאול בשקט את הגוף:
"מה אתה מבקש ממני עכשיו?"
או "איך אני יכול/ה לתמוך בך?"

4. סיום והתכנסות (2–3 דק')

חיזרו בהדרגה לנשימה.
הרגישו שוב את המגע של הגוף עם הקרקע.
הודו לגוף שלכם.
הודו לעצמכם על ההקשבה.

אמרו בלב:
"אני בוחרת לנוע בהרמוניה עם גופי. אני מקשיבה. אני נוכחת. אני אהבה".

באהבה ובהתבוננות פנימה
אביגיל