דרכים היוצרות תהליכי ריפוי והקלה

רגשות כואבים הם חלק בלתי נפרד מהחוויה האנושית והחיים בכדור הארץ. פחדים, כעסים, ועצב, תחושות עלבון, תסכול, אשמה ובושה יכולים להופיע בעקבות אירועים מאתגרים של פרידה, אובדן, קונפליקטים בין אנשים או חוויות טראומה. האופן שבו אנו מתמודדים עם רגשות אלו משפיע על בריאותנו הפיזית והנפשית, על מערכות היחסים שלנו ועל איכות חיינו. ישנן אסטרטגיות שונות להתמודדות עם רגשות כואבים, חלקן אדפטיביות ומקדמות צמיחה, ואחרות עלולות להיות מזיקות אם משתמשים בהן לאורך זמן.

חשוב לדעת שרגשות אלו יכולים לשמש שער לשינוי עמוק בתוכנו, בתפיסה, בהבנה ובקשר שלנו עם עצמנו ועם העולם סביבנו. לכן, אין נכון לייחס להם קונוטציה שלילית, שכן דווקא הם יכולים להוות קרקע לפוטנציאל לפעולה, צמיחה וטרנספורמציה.

1. הכרה ברגש וקבלתו

אחת האסטרטגיות החשובות, אם לא החשובה מכולן, היא הכרה ברגש. רגש הוא תנועה אנרגטית, חיה, משתנה, מבקשת ביטוי.
כשכעס, עצב, עלבון או פחד עולים אנו חווים זרם של אנרגיה בתוכנו. אך רגש שאינו מקבל מקום, שמודחק או מוכחש, אינו מתפוגג. אנרגיה אינה נעלמת – היא פשוט מחליפה צורה. כך רגשות לא מעובדים יכולים להתקבע בגוף: להיתקע ברקמות, באיברים, בעצמות. עם הזמן, הם עלולים ליצור עומס, כאבים, נוקשות, דלקות, ואף מחלות.

לרוב, כאשר עולה רגש כזה התגובה האוטומטית היא להדחיק, לדחות או להתבצר בתוכו.
אנחנו נוטים להשאר בסיפור, להאשים אחרים או את הנסיבות, ומונעים מעצמנו את האפשרות לפגוש את הרגש באופן עמוק ומרפא.
מאחורי תגובות אלה עומדות לעיתים קרובות תבניות מנטליות של שיפוטיות, ביקורת או תפיסות הישרדותיות, שמייצרות מעגל סגור של רגשות שליליים נוספים – תסכול, בושה, ייאוש או חוסר אונים.

תהליך קבלה ועיבוד של רגש מתחיל דווקא בהסכמה להרגיש מבלי למהר לשנות או להסביר.
הוא כולל הקשבה שקטה לתחושה בגוף, נשימה לתוכה, שהייה רגע לפני התגובה האוטומטית.
במקום להאשים או לברוח, אנחנו בוחרים להתקרב בעדינות לרגש ולשאול: מה אתה בא לומר לי? איפה אתה מתיישב בגוף? מה אתה מבקש?
כך נוצר מרחב שמאפשר לרגש לנוע, להשתנות, להשתחרר – במקום להיתקע ולהפוך לכאב מתמשך.

אין לחשוב שבסיטואציה כואבת תהליך זה הינו חד פעמי והרגש ישתחרר, אלא יש לעשותו, אם יש צורך שוב ושוב ושוב. זהו תירגול ואימון של הנפש לפעול בצורה מרפא את עצמנו.

הקבלה איננה חולשה, היא שער לכוח רך, חומל, שמאפשר שינוי מבפנים לריפוי, לתנועה, לחופש.

הגוף מדבר בשפת התחושות – כאב או עייפות, לחץ או חוסר שקט – מאחורי כל סימפטום גופני עשויה להסתתר תנועה רגשית שלא הושלמה.
כאשר אנו לומדים להקשיב לרגש ולגוף, לגעת בו, לנשום לתוכו, לדבר לעבד ולשתף חוויות אנו מחוללים תהליכי התמרה וניקוי: האנרגיה הרגשית משתחררת, משנה צורה, חוזרת לזרום.

טיפ: אמרו לעצמכם, אני לא המחשבות שלי. תרגלו יכולת התבוננות ו"לתפוס" מחשבה בראש. התבוננו עליה והרגישו איזו תחושה היא מעלה בכם. צער, עצב, כעס, פחד, תחושת חוסר אונים, תחושת כשלון, אשמה. עמדו מולה, הכירו בה ואימרו: יש בי את כל מה שאני צריך/כה כדי לעבור תקופה זו בהצלחה.

2. טיפול בגוף כדרך להתחבר לעצמנו

אחד הכלים החזקים להתחברות פנימית ולהתמודדות עם רגשות דחוסים הוא טיפול בגוף, ובמיוחד טיפולי מגע ועיסוי. הגוף הוא בית לרגש – כאב או עומסים פיזיים משקפים עומסים נפשיים. מגע מאפשר לפרוק ולשחרר חסימות רגשיות ברקמות דרך הנעתן וחוויה פנימית.

איך זה קורה? בטיפולי עיסוי ניתן להתאמן על שחרור שליטה (ניתן להרגיש זאת היטב כאשר רוצים להרפות רגל או זרוע והן אינן מגיבות), להתמסר ולסמוך על התהליך, המטפל/ת ובכך לפתח אמון – ואמונה –  בעצמנו וביכולת לעבור את המשבר. תהליך העיסוי מאפשר שחרור והרפיה של מערכת העצבים הסימפטטית, נוכחות קשובה לרגשות, הפחתת תנגודת פנימית ובכך מחזק את היכולת לראות את המציאות מנקודות מבט נוספות.

עיסוי אינו רק מגע חיצוני – הוא דרך לפתח תקשורת עמוקה עם הגוף והרגשות מבפנים, לזהות אזורים שבהם אנו מחזיקים מתח נפשי ופיזי, וללמוד להתבונן על הרגש – להיות איתו . כאשר אנו מתמסרים למגע, אנו לומדים להיות נוכחים לרגשותינו, מבלי להיאבק בהם, ומאפשרים להם להשתחרר באופן טבעי.

3. ויסות רגשי ונשימה מודעת

נשימה עמוקה ואיטית היא כלי יעיל להרגעה עצמית בזמן סערה רגשית. טכניקות כמו נשימה לבטן התחתונה ומדיטצית נשימות מסייעות לאזן את מערכת העצבים לפתח שקט הקשבה והתבוננות ולמנוע תגובות חשיבה אוטומטיות.

4. ביטוי רגשות דרך יצירה ותנועה

ביטוי של רגשות כואבים הוא מרכיב מרכזי בעיבוד חוויות ותהליכי ריפוי. ניתן לעשות זאת  בדרכים יצירתיות של כתיבה, ציור, נגינה, ריקוד, או שיחה עם אדם קרוב. שיתוף רגשות עם חברים או עם מטפל יכולים להפחית מתח ולהביא להבנה ופרספקטיבות ראיה חדשות.

פעילות גופנית משחררת אנדורפינים, הידועים כהורמונים המשפרים מצב רוח. הליכה בטבע, יוגה, ריצה, ריקוד, שחיה או כל תנועה אחרת יכולים להרגיע להפחית סטרס ולשפר את התחושה הכללית. תנועה מודעת – כמו ריקוד גאגא או יוגה לדוגמא, משחררים מתח ותקיעות מחשבתית ורגשית. אפשרו ביטוי לרגש דרך תנועה עם הגוף.

5. אטימות רגשית – מנגנון הגנה או מחסום לצמיחה?

במצבים של טראומה, אובדן או מצוקה רגשית, קל להשאר בסיפור, להישאב למחשבות ולהתנתק מהרגשות עצמן –  כאב, כעס, עלבון או בושה ולפתח אט אט אטימות רגשית. תחושת ניתוק זו עשויה להפוך עם הזמן לדפוס התנהגותי קבוע אוטומטי, ולמנוע מאיתנו את היכולת לחוות בעתיד רגשות עמוקים של שמחה, אהבה, אינטימיות עם עצמנו ועם אחרים וקשרים משמעותיים, ולא רק מתוך אינטרסים אישיים. חשוב להיות מודעים למנגנון השרדותי זה כדי לא להשריש אותו בתוכנו. חזרה הדרגתית למגע עם הרגשות באמצעות תמיכה, טיפול רגשי, טיפול במגע, ריקוד ותנועה מודעת יכולים לעזור בשיקום החיבור הרגשי.

ילדים החווים הזנחה רגשית מצד הוריהם או ביקורתיות רבה – עלולים לפתח:

* תחושת ערך עצמי נמוך

* דפוסי הימנעות מקשר רגשי וקיום יחסים מתוך אינטרסים אישיים

* צורך מוגבר בריצוי או בשליטה

* חרדה, דיכאון או התפרצויות זעם

* דיסוציאציה (Dissociation) או קושי לחוות רגשות לעומק

* נטייה לשחזר דינמיקות הרסניות במערכות יחסים עתידיות

* קשיים בזהות ובתחושת שייכות

* חוסר אמון בבני אדם ובמערכת המשפחתית או החברתית

* דיבור פנימי עצמי של ביקורתיות, שיפוטיות ואשמה

כאשר הילד אינו זוכה למרחב בטוח לבטא רגשות ולהיות מוכל, הטראומה "נרשמת" בגוף ובנפש כאיום מתמשך – ולעיתים נושאת איתה השפעות עד לבגרות ולמהלך החיים.

6. שינוי דפוסי חשיבה ליצירת ערך עצמי וצמיחה אישית

פיתוח ערך עצמי הוא אחד היסודות המרכזיים והמרפאים ביותר בתהליך של ריפוי מטראומה וחוויות רגשיות כואבות.

מדוע?

כאשר אדם עובר טראומה במיוחד בילדות או במסגרת יחסים פוגעניים עם בן/בת זוג, הוא/היא לרוב סופגים מסרים שמערערים את תחושת הערך הפנימי:
"אני לא מספיק טוב/ה", "זה באשמתי", "לא מגיע לי שיאהבו אותי", "אין לי זכות להרגיש", "אני לא ראוי/ה".

המסרים האלה נטמעים עמוק בנפש ויוצרים זהות שברירית, שמתקשה להחזיק חוויות של שמחה, חופש, אהבה או הצלחה. במקום זאת, נוצרת מערכת של מגננות: הימנעות, שיפוטיות עצמית, ריצוי, או ניתוק רגשי.

לעיתים, אנו נמשכים ונכנסים למערכות יחסים עם בני או בנות זוג שמתקשים לבטא רגשות, לדבר את עולמם הפנימי או לפגוש את הרגש שלנו.
זה יכול לבוא לידי ביטוי דרך אטימות רגשית, הימנעות מקרבה, קמצנות רגשית, ואפילו תכונות נרקיסיסטיות שמייצרות תחושת בדידות בתוך הקשר.

ובפעמים אחרות – אנו פוגשים בני זוג נדיבים רגשית, רכים, שנותנים את עצמם – אך משהו בתוכנו מתקשה להכיל, ואנו עלולים להקשות, להרחיק, להסתגר ולפגוע.

בין אם אנו נמשכים שוב ושוב לקשרים שאינם מזינים אותנו, ובין אם אנו מתקשים לאפשר לעצמנו לקבל אהבה – שורש התנועה הזו כמעט תמיד נעוץ בדפוס רגשי קדום שנוצר מתוך פצע, טראומה או חוסר בסיסי בביטחון רגשי. דפוס שעלול לחזור על עצמו שוב ושוב במהלך חיינו, אם לא נהיה מודעים לו ונטפל בעצמנו.

ריפוי מתחיל כשאנחנו שואלים:
מה מושך אותי? ממה אני בורחת? ומה בתוכי עדיין לא מרגיש ראוי לאהבה שמכילה, שמקשיבה, שנוכחת?

חיזוק הערך העצמי מאפשר:

* לבחור בעצמי מחדש, גם כשקשה

* להתמודד עם רגשות כאב מבלי לקרוס לתוך בושה, ביטול עצמי או שנאה עצמית

* לבנות גבולות בריאים, ולהבדיל בין אחריותי לאחריותו של אדם אחר

* להרגיש שמגיע לי ריפוי, יחס אוהב, מגע מכבד וחיים של חופש

* לסלוח לעצמי, לשחרר את תחושת הכישלון או האשמה

במילים אחרות:

הערך העצמי הוא הקרקע שעליה הריפוי יכול לצמוח.
ללא תחושת ערך בסיסית, כל רגש כאוב עלול להרגיש כמו אישור לכך שאני "שבור" או "לא ראוי" – ולהעמיק את הפצע.
כשהערך העצמי מתחזק – אנחנו לומדים להרגיש כאב בלי להזדהות איתו. כאב הופך לרגש – לא לזהות.

7. חיבור חברתי ובקשת תמיכה

תמיכה חברתית היא גורם משמעותי בהתמודדות עם רגשות כואבים. שיחה עם חבר קרוב, בן משפחה או איש מקצוע יכולה לסייע בעיבוד הרגש ולספק תחושת הקלה והבנה של הסיטואציה. מצאו חברים חדשים נעימים אוהדים ותומכים. כגון, קבוצות להליכה, טיולים, קבוצת יצירה וריקוד.

8. הומור ופרספקטיבה חיובית

הומור יכול לשנות את הדרך שבה אנו מתמודדים עם קשיים. צחוק עוזר להקל על המתח, להכניס קלילות לסיטואציות מאתגרות וליצור ריחוק רגשי זמני שמאפשר לנו לראות את הדברים בפרופורציות שונות.

9. גבולות אישיים וניהול סטרס – הוציאו אנשים רעילים מהמרחב שלכם!

אחד הגורמים המרכזיים לרגשות שליליים הוא עומס יתר. הצבת גבולות בריאים, הימנעות ויציאה ממערכות יחסים רעילות ומאנשים רעילים וניהול זמן נכון יכולים להפחית לחץ נפשי ולשפר את החוסן הרגשי.

10. תרגול חמלה עצמית

לעיתים, אנו השופטים הכי מחמירים של עצמנו. חמלה עצמית מאפשרת לנו להיות עדינים כלפי עצמנו, להבין שאנו אנושיים ולקבל את עצמנו גם כשאיננו מושלמים – אך שלמים ומושלמים כפי שאנחנו. היו עדינים עם עצמכם, גלו חמלה ואהדה עצמית לא רק ביקורת ושיפוטיות.

טיפ: כל בוקר, עמדו מול המראה, הסתכלו על עצמכם לתוך העיניים ואמרו: אני גאה בעצמי, אני מלא/ת תודה על כל דבר שיש לי, אני סולחת לעצמי על הטעויות שלי, אני מאמין/ה בעצמי, יש בי את הכח ליצור את החיים שאני רוצה.

לסיכום

ההתמודדות עם רגשות כואבים בסיטואציות של משבר הוא תהליך אישי שדורש סבלנות, חמלה, מודעות ותרגול. הדחקה של רגשות כואבים הוא מנגנון השרדותי שעלול לייצר אטימות רגשית, קבעון, כאב בגוף ומחלות. התנהלות זו אולי מספקת הקלה זמנית, אך בטווח הארוך עלולה לגרום גם לתחושות של קורבנות, ריצוי, אי לקיחת אחריות וחיים לא מספקים רגשית.

עיסוי, ריקוד, שירה, כתיבה, ציור, נגינה, פעילות ספורטיבית רכה ומדיטציה הם דרכים נפלאות לפתח קרבה לעצמנו, ויכולת להתבונן ולעבד רגשות של כעס, עצב, עלבון ופחדים ולפתח בעצם חוסן רגשי. אנו משפרים לא רק את בריאותנו הנפשית, אלא גם את איכות חיינו ואת מערכות היחסים שלנו. אך יותר מכך, אנו לומדים לנהל תהליכים רגשיים בגופנו המונעים מחלות בעתיד! עיבוד והתמרה אנרגטית של רגשות דחוסים מביאה אותנו לחוויה פנימית של נינוחות ורוגע, רעיונות חדשים לעשיה וצמיחה, יציבות ותחושת חיות.

באהבה והזמנה לתנועה פנימית,

אביגיל